18 מהנדסים בבתי החולים הממשלתיים ובתאגידי הבריאות מרוויחים 109,093 שקלים בממוצע - כך עולה מדוח על הוצאות השכר בשירות המדינה ובגופי הביטחון לשנת 2018, שפורסם היום (שלישי) על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן. בנוסף אליהם, 1,582 רופאים מרוויחים 102,321 שקלים בממוצע. לפי הנתונים, עובדי מנהל ומשק בבתי החולים מרוויחים יותר מאחים ואחיות - 44 מהם מרוויחים 88,640 שקלים, לעומת האחים והאחיות ש-1,198 מהם מרוויחים 41,771 שקלים.
הדוח עוסק בעובדי משרדי הממשלה, בתי החולים הממשלתיים, מערכת החינוך הממשלתית ועובדי גופי הביטחון - עובדים המהווים כמחצית מעובדי המגזר הציבורי הרחב. בסך הכול, מדובר ב-197,991 עובדים המועסקים ב-178,760 משרות. הנתונים אינם כוללים את עובדי גופי הביטחון, שמספרם מסווג. היקף ההוצאה על שכרם עמד בשנה זו על 37.5 מיליארד שקלים, מתוכם כ-31 מיליארד שכר המשולם ישירות לעובדים ו-6.5 מיליארד עלות למעסיק.
עוד בוואלה! NEWS:
לפי הדוח, בעשור האחרון עלה השכר לעובד ב-37% במשרדי הממשלה, וב-44% במערכת הבריאות הממשלתית, בעוד שהמדד בכלל המשק עלה ב-10% בלבד. השכר המשולם ישירות על שכר בשירות המדינה עומד על כ-184 מיליארד שקלים, המהווים 50% מתקציב המדינה נטו. זאת, בצירוף תשלומים אחרים ועל פי נתוני השכר הישיר, השכר העקיף לעובדי ההוראה ומושפעי השכר לשנת 2018.
בחמש השנים האחרונות, חל גידול של 15% גם במספר המשרות במערכת הבריאות הממשלתית וגם במערכת החינוך הממשלתית. זאת, לצד גידול של 10% באוכלוסייה. לעומת זאת, מספר המשרות במשרדי הממשלה בתקופה המקבילה גדל באופן מתון יותר - ב-8% בלבד.
השכר הממוצע במשרדי הממשלה - גבוה מהשכר הממוצע במשק
בשנת 2018, השכר הממוצע במשרדי הממשלה עמד על 16,6623 שקלים, ומשקף עלייה נומינלית של 1.9% לעומת שנת 2017. מבין כלל משרדי הממשלה, השכר הממוצע הנמוך ביותר הוא של קלדני השופטים, שמקבלים 10,299 שקלים, והשכר מהמוצע הגבוה ביותר הוא של מקבילי השופטים עם 55,752 שקלים.
בכל המערכות בשירות המדינה, השכר הממוצע גבוה מהשכר לעובד במשק. מבין המערכות, השכר הממוצע במערכת הבריאות הוא הגבוה ביותר וזה שממשיך לעלות בקצב הגבוה ביותר. במערכת הבריאות, השכר הממוצע עומד על 18,534 שקלים.
לעומת זאת, השכר הממוצע במערכת הביטחון עומד על 17,627 שקלים. במשרדי הממשלה, עומד השכר הממוצע על 16,623 שקלים ואילו במערכת החינוך וההוראה, הוא עומד על 12,846 שקלים. לשם השוואה, השכר הממוצע לעובד במשק, בגיל 30 ומעלה במגזר הפרטי, עומד על 12,214 שקלים.
על כמה עומד הפער בין שכר הגברים לנשים בגופי הביטחון?
פערי השכר המגדריים ממשיכים להצטמצם, אך נותרו גבוהים גם בשנת 2018. הפער בין גברים לנשים עמד באותה השנה על 17% במשרדי הממשלה, 23% במערכת הבריאות, 7% במערכת החינוך ו-24% בגופי הביטחון. בממוצע, נשים עובדות כשש שעות נוספות פחות מגברים ומנצלות בממוצע כחמש שעות מחלה מדי חודש.
בהשפעת ההסתדרות: כ-67% מהעובדים נמצאים בסכסוך עבודה
לפני הנתונים לשנת 2018, כ-75% מעובדי משרדי הממשלה מועסקים בהסכמים קיבוציים ומיוצגים על ידי ההסתדרות, בעוד השאר מועסקים בחוזים מיוחדים. בשל עובדה זאת, למרכיב הוותק יש חשיבות בקביעת השכר בשירות המדינה, ולאו דווקא תפוקת העבודה. למרות שהשכר ומספר המשרות עלו בשירות המדינה הפריון, כלומר תפוקת העבודה, עדיין נמוכה ממדינות ה-OECD ב-25% לשעת עבודה, ולמעשה עובדים בשירות המדינה עובדים ארבעה ימים בשבוע.
במשרדי הממשלה, שכר העובדים בעשירון העליון גבוה פי 2.5 משכר העובדים בעשירון התחתון. עוד עולה כי הוותק החציוני בשירות המדינה גבוה משמעותית לעומת הוותק החציוני במקום העבודה בכלל המשק. מסקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שנערך בשנת 2017, נמצא כי לעובדים במגזר הציבורי יש ביטחון רב יותר שלא יאבדו את עבודתם מאשר לעובדי המגזר הפרטי.
סוגיית הוותק ופערי השכר בין עובדים ותיקים לחדשים, עולה גם במערכת החינוך, בה הפער בין השניים נמצא במגמת עלייה. פערי השכר בין המורים בישראל רק גדלים לאורך השנים אם בשנת 2011 עמד פער השכר בין מורה ותיק למורה צעיר על 190% ואילו בשנת 2017 עמד הפער על יותר מ-270%.
ברקע נתונים אלה, נכון לחודש דצמבר 2019 קיימים 67 סכסוכי עבודה פעילים בשירות המדינה. המשמעות היא ש-67% מהעובדים המועסקים בהסכמים קיבוציים נמצאים בסכסוך עבודה, וזאת אף על פי ששכרם הממוצע של עובדי המדינה גבוה מהשכר הממוצע במשק ושתנאי הפנסיה שלהם גבוהים משמעותית.
עוד עולה מנתוני הממונה על השכר כי כחמישית מדיווחי הנוכחות החודשיים של העובדים אינם בגין עבודה בפועל, נתון השקול ליום עבודה בשבוע. חלק לא מבוטל מהשעות המדווחות אינן בגין עבודה, אלא בגין חופשה, מחלה, ימי הדרכה, גיבוש, השתלמויות ועוד. אחוז השעות שדווחו כעבודה עומד על כ-76% בלבד משעות התקן החודשיות בפועל.
בתוך שמונה שנים: עלייה של 113% בשכר הפרקליטים
במשרדי הממשלה, מועסקים כ-2,200 עורכי דין בתפקידים שונים, המתחלקים לשתי אוכלוסיות בתחום. הראשונה היא עובדים שעוסקים בעיקר בייצוג המדינה בהליכים משפטיים, בדירוג פרקליטים. בשנת 2018, הועסקו בדירוג זה כ-980 עורכי הדין ששכרם הממוצע עמד על 24 אלף שקלים.
הקבוצה השנייה היא עורכי דין המועסקים בחוזה מיוחד או בהסכם קיבוצי בדירוג משפטנים. עובדים אלה עוסקים בעיקר בייעוץ משפטי בעבודת משרדי הממשלה. בשנת 2018, הועסקו במסגרת זו כאלף עורכי דין ששכרם הממוצע עמד על 18,825 שקלים.
במקביל, במסגרת ההסכם הקיבוצי בדירוג המשפטים, הועסקו כ-160 עורכי דין ששכרם הממוצע עמד על כ- 21,824 שקלים. עוד עולה מהנתונים כי שכרו של פרקליט מתחיל שהחל את עבודתו עלה בכ-113% מאז שנת 2010. שכרם של הפרקליטים נחשב לגבוה מאוד מהממוצע בשוק כיום.
שכרו הממוצע של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט עומד על 75 אלף שקלים. שכרו הממוצע של פרקליט המדינה היוצא, שי ניצן, עומד על 70 אלף שקלים ברוטו.
לאחר שוועד עובדי משרד החוץ הכריז על עיצומים בגלל תנאי הייצוג של שליחי המשרד לחו"ל, בשנת 2018 הוחל מודל שכר חדש לשליחים המאזן בין יוקר המחיה במדינות השירות לבין קושי השירות במדינה ופרמטרים בינלאומיים נוספים. לאור השינוי, עולים נתונים השוואתיים בין מדינות שבהן יוקר המחיה גבוה ביותר, כמו למשל באמריקה הצפונית, אל מול מדינות שבהן קושי השירות גבוה יותר, כמו למשל ביבשת אפריקה.
כך למשל, השכר הממוצע של שליחים באמריקה הצפונית עומד על 32,116 שקלים, גבוה מהשכר הממוצע באפריקה - 36,123. השכר הממוצע באסיה, 36,033 שקלים, גבוה יותר מהשכר הממוצע באירופה שעומד על 32,266 שקלים. באוסטרליה, שכר השליחים דומה לשכר באמריקה הצפונית ועומד על 32 אלף שקלים.
הדוח מצא: בני מיעוטים עדיין לא משולבים במשרדי הממשלה כנדרש
עשור לאחר שנקבעו יעדים לשילוב בני מיעוטים במשרדי הממשלה, ההצלחה שנרשמה עד כה - חלקית בלבד. ברוב המכריע של התפקידים במשרדי הממשלה, רמת הייצוג של בני המיעוטים בקרב כלל העובדים אינה קרובה לחלקם באוכלוסייה, העומד על כ-20%. רק בחלק מהתפקידים במשרדי הממשלה ישנה עמידה ביעד הממשלתי לייצוג הולם, שהוגדר עבור אוכלוסיות אלו כ-10%.
בקרב רשמים וסנגורים ציבוריים, עומד הייצוג על 14%, בקרב משפטנים 12%, בקרב מהנדסים 11%, בקרב עובדים סוציאליים 13% ובקרב עובדי מעבר הגבול 11%. שכרם הממוצע של בני המיעוטים במשרדי הממשלה נמוך ב-8% משכרם הממוצע של יהודים. בכלל המשק, שכרם של בני המיעוטים נמוך ב-66% משכרם של יהודים במשק.
מערכת הבריאות: מנהלי מנהל ומשק מרוויחים יותר ממומחים ומפסיכולוגים
עובד בדירוג הרופא הוא בעל ההכנסה הממוצע הגבוה ביותר במערכת הבריאות. בתוך שמונה שנים, חלה עלייה של 26% במספר המשרות לרופאים. מדובר בעלייה של 29% במספר המשרות לעובדי מנהל ועובדי משק. השכר הממוצע במערכת הבריאות עומד על 18,534 שקלים.
בין השנים 2010 ל-2018, שכר הרופאים באזור המרכז גדל ב-40%, בעוד ששכר הרופאים בפריפריה גדל ב-73%. נשים בדירוג רופאים, שמשתכרות 34,043, מרוויחות 83% משכר הגברים בדירוג רופאים - 38,996 שקלים. את הפער מסבירים באמצעות הייצוג הגדול יותר של הגברים בתפקידי רופאים לעומת נשים.
שכרה של נציבת שב"ס - גבוה משכר המפכ"ל לשעבר אלשיך
בשנת 2018, השכר הממוצע במערכת הביטחון עמד על 17,627 שקלים. ביחידות הסמך של מערכת הביטחון, עמד השכר הממוצע על 29,180 אלף שקלים. שכרם של משרתי הקבע המובהק עמד על 22,430 שקלים, ובגופים החשאיים עמד השכר הממוצע על 22,303 שקלים. ממוצע השכר של אזרחים עובדי צה"ל עומד על 19,465 שקלים, של שוטרי משטרת ישראל - 17,312 שקלים ושל עובדי שירות בתי הסוהר - 16,478 שקלים.
כמו במשרדי ממשלה רבים, גם במערכת הביטחון נרשמים פערים גבוהים בין העשירונים העליונים לבין העשירונים התחתונים, וזאת בעיקר בשל מרכיב הקבע והוותק. כך למשל, משרתים ביחידות הסמך בעשירונים העליונים יכולים להרוויח כ-44 אלף שקלים, לעומת 12 אלף בעשירונים התחתונים. כך גם במשטרת ישראל, שם השכר בעשירון העליון מגיע ל-31,947 שקלים לעומת 11,917.
כמו כן, בצה"ל קיים פער ניכר בין השכר הממוצע לשכר החציוני. זה נובע מכך שמשרתי קבע ראשוניים מתחילים בשכר נמוך יחסית ויש קושי לשמרם לבין משרתי קבע ותיקים ששכרם גבוה משמעותית מהשכר הממוצע בצבא כך למשל שכר ממוצע של משרת בקבע ראשוני עומד על 10,648 שקלים לעומת 22,430 בקבע מובהק.
הפנסיה הנמוכה ביותר במערכת החינוך - וכמה בצה"ל?
בצה"ל, קצין בגיל פרישה העומד על 47 יקבל פנסיה ממוצעת של 19,844 שקלים. נגד יקבל קצבה ממוצעת של 14,544 שקלים. במשטרה, קצין שיפרוש בגיל 54 יקבל קצבת פנסיה ממוצעת בסך 19,787 שקלים, נגד יקבל קצבה בסך 13,406 שקלים. בשב"ס, קצין שיפרוש בגיל 55 יקבל קצבת פנסיה ממוצעת בסך 14,957 שקלים, ולעומת זאת נגד יפרוש עם קצבה של 12,270 שקלים.
לעומת זאת, עובד הוראה יפרוש בגיל 61 ויזכה לפנסיה ממוצעת של 7,462 שקלים. עובד במערכת הבריאות יפרוש בגיל 64 ויזכה לקצבת פנסיה ממוצעת של 8429 שקלים. עובדים במשרדי ממשלה יפרשו בגיל 65, וקצבת הפנסיה הממוצעת שלהם תהיה 7,770 שקלים.
פורש מצה"ל עם פנסיה תקציבית יקבל בממוצע תשלומי קצבה למשך שנים רבות, יותר מיתר הפורשים בשירות המדינה. כך, בעוד שסך התשלומים הכולל לפנסיות במשרדי הממשלה ובמערכות החינוך והבריאות נמוך בשני מיליון שקלים, בגופים החשאיים התשלומים הם כשבעה מיליון שקלים ובצה"ל - קרוב לשמונה מיליון. על פי החוק, צה"ל מחויב להצטמצם לקצבה ממוצעת של 12 אלף שקלים עבור קצינים שיפרשו משנת 2025 ואילך.
חוסר הלימה בין ימי העבודה ללימודים
פרק בדוח מוקד לחוסר הלימה בין ימי הלימודים במערכת החינוך לימי העבודה הנהוגים במשק, מה שמביא לפגיעה בפעילות הכלכלית. הדוח מציג פער בין מדינת ישראל למדינות ה-OECD. בזמן שהתלמידים בישראל לומדים שישה ימים, עובדי ההוראה מועסקים חמישה ימים בשבוע - מה שיוצר פער.
מנגד התלמידים נעדרים בימים שהם ימי עבודה כמו אסרו חג, חג פסח וחול המועד. דבר המביא לעלייה בביקוש לעובדי הוראה ובמקביל יוצא חוסר הלימה בין חופשות ההורים לתלמידים. אי התאמה זו מביאה למצב שבו הורים נדרשים להעדר ממקום עבודתם במועדים קבועים כדי לשמור על ילדיהם, עד כדי פגיעה ממשית בפעילות הכלכלית במשק במועדים קבועים אלו. הפגיעה המוערכת ב-250 מיליון שקלים עבור כל יום. בדוח צוין התאמת הימים שבהם התלמידים לא נמצאים בבית הספר לימים שבהם ההורים לא נמצאים במקום העבודה תעלה את הכדאיות של ההורים להשתתף בשוק העבודה.
בתגובה לכך, הבהיר משרד האוצר כי הוא בוחן צעדים להגברת פיריון העבודה במשק ובכללם את התאמת החופשות בבית הספר לחופשות ההורים. עוד הוסיף כי בניגוד לפרסומים, לא הונחה כל הצעה אופרטיבית בנושא.
עלייה של 60 מיליון שקלים בשכר עידוד למשרדי הממשלה
משנת 2015 ואילך, חלה עלייה בסך תשלומי שכר העידוד ובממוצע הפרמיה המשולמת לעובד. בשנת 2018, כלל הוצאות תשלומי הפרמיה עלו בכ-59 מיליון שקלים.
ביחס לשנת 2017, עיקר הגידול בכוח האדם ב-2018 נובע מגידול במספר עובדי הניקיון במשרד הבריאות. כ-80% מהעלייה בסך תשלומי הפרמיה מיוחסים למשרדי הבריאות, המכס ומע"מ, מס הכנסה ורשות האוכלוסין וההגירה.
אי-עדכון שיטות המדידה לתגמול מסביר כ-36% מסך עליית התשלומים. המתווה לעדכון שיטות שכר עידוד, שנחתם בשנת 2013, לא עמד ביעדיו. מדינת ישראל שילמה בשנת 2018 כ- 587 מיליון שקלים שכר עידוד למשרדי הממשלה השונים, לעומת 528 מיליון שקלים בשנת 2017.
(עדכון ראשון: 13:00)
2020-02-04 15:07:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiJWh0dHBzOi8vbmV3cy53YWxsYS5jby5pbC9pdGVtLzMzMzg4OTfSAQA?oc=5
52781800252632
Bagikan Berita Ini
0 Response to "כמה מרוויח מנדלבליט? דוח על הוצאות השכר בשירות המדינה - וואלה!"
Post a Comment